מה פרופיל שומנים מודד

פרופיל שומנים, שנקרא גם בדיקת כולסטרול, מודד ארבעה דברים: כולסטרול כללי, כולסטרול LDL, כולסטרול HDL וטריגליצרידים. בתוצאות רבות מופיע גם Non-HDL, שהוא פשוט הכולסטרול הכללי פחות ה-HDL: חישוב מאותה מבחנה, לא בדיקה נוספת.

גם ה-LDL עצמו מחושב לעתים קרובות ולא נמדד ישירות. במחקר על נתוני מכבי, ערכי ה-LDL התבססו על דיווח המעבדה השגרתי וחושבו בנוסחת Friedewald. לכן, לפי מכבי, כשהטריגליצרידים גבוהים מאוד אי אפשר לחשב LDL מהימן, ו-Non-HDL ממלא את מקומו.

ארבע או חמש שורות, ולא את כולן קוראים באותה דרך. הטריגליצרידים וה-HDL מתנהגים כמו תוצאות מעבדה רגילות. ה-LDL בדרך כלל לא: הוא נמדד מול יעד שתלוי באדם ולא במעבדה.

השורה שהיא יעד, לא טווח

כולסטרול כללי, HDL וטריגליצרידים מדווחים מול טווחים. ה-LDL מדווח מול יעד, והיעד תלוי בסיכון הלבבי. מכבי מציגה ארבע רמות: פחות מ-116 mg/dL בסיכון נמוך, פחות מ-100 בסיכון בינוני, פחות מ-70 בסיכון גבוה, למשל עם סוכרת, ופחות מ-55 בסיכון גבוה מאוד, אחרי התקף לב, שבץ או צנתור.

לכן שני אנשים יכולים לקבל אותו LDL, אחד עם סימון ואחד בלי, ושתי התוצאות נכונות. מי שעבר התקף לב ומי שאין לו שום גורם סיכון נמדדים מול מטרות שונות, שקובע רופא ולא מכשיר.

גם הגנטיקה משנה את התמונה. לפי החברה הישראלית לטרשת עורקים, היפרכולסטרולמיה משפחתית בצורתה ההטרוזיגוטית שכיחה בישראל ומופיעה בערך אצל אחד מכל 250 איש. אם מודפס בתוצאות טווח ל-LDL, קוראים אותו כברירת המחדל של המעבדה ולא כיעד האישי. המספר שמתאים לכם מגיע מהשיחה עם הרופא, לא מהדף.

האם צריך לצום לפני פרופיל שומנים?

כאן ישראל ואירופה לא אומרות אותו דבר, וכדאי לדעת את שתי העמדות. מכבי מבקשת 12 שעות צום לפני בדיקת כולסטרול ולפני טריגליצרידים, ומים בלבד. היא גם מבקשת להימנע לגמרי מאלכוהול ב-24 השעות שלפני הבדיקה, ולא לבצע אותה ב-24 השעות שאחרי נטילת אופטלגין (דיפירון). ההנחיה שבהפניה היא זו שחלה על הדגימה שלכם.

מנגד, החברה האירופית לטרשת עורקים והפדרציה האירופית לביוכימיה קלינית ממליצות מאז 2016 על דגימה בלי צום כשגרה. הנימוק הוא גודל ההבדל: אחרי ארוחה רגילה השינויים הממוצעים הגדולים ביותר הם בערך +26 mg/dL בטריגליצרידים ו-8 mg/dL פחות בכולסטרול הכללי וב-LDL, בזמן שה-HDL והליפופרוטאין(a) לא מושפעים. ערכים בצום ובלי צום מנבאים מחלות לב באותה מידה.

צום נשקל מחדש במצב אחד: כשטריגליצרידים בלי צום חוזרים מעל 440 mg/dL. בפועל, מי שמקבל הנחיה של 8 עד 12 שעות בלי אוכל ממלא אותה, ומי שאכל בטעות מעדכן את המעבדה.

איך השורות קשורות זו לזו

הטריגליצרידים הם השורה שהכי מושפעת ממה שעשיתם אתמול: ארוחה מעלה אותם, וכך גם אלכוהול בערב שלפני. טריגליצרידים מוגברים פעם אחת בדגימה בלי צום הם לעתים רחוקות הממצא שהם נראים.

ה-HDL זז לאט וארוחה לא משנה אותו. זו גם שורה שבה רואים עישון: במחקר שחילק אנשים לפי עוצמת העישון, אצל המעשנים נמצאו כולסטרול כללי, טריגליצרידים ו-LDL גבוהים יותר ו-HDL נמוך יותר, ואצל המעשנים הכבדים התמונה הייתה הבולטת ביותר.

ה-Non-HDL, שמודפס בתוצאות רבות, אוסף את כל הכולסטרול שנישא על החלקיקים שיכולים להצטבר בדופן העורקים. לפי מכבי הוא מנבא סיכון לבבי לפחות כמו LDL, והקונצנזוס האירופי מציע לסמן ערך בלי צום של 150 mg/dL ומעלה.

למה הסימונים שונים בין תוצאות

הסימון ליד שורת שומנים תלוי בנקודת החיתוך שבחרה המעבדה, לא בערך תקין אחד אוניברסלי. במכבי, למשל, הערך הרצוי הוא כולסטרול כללי מתחת ל-200 mg/dL, טריגליצרידים מתחת ל-150, ו-HDL מעל 40 לגברים ומעל 50 לנשים. הקונצנזוס האירופי מציע לסמן בדגימה בלי צום טריגליצרידים מ-175 mg/dL, כולסטרול כללי מ-190, LDL מ-115 ו-HDL של 40 ומטה. מעבדות אחרות מדפיסות מספרים אחרים, ולכן אותה תוצאה יכולה לקבל סימון בדף אחד ולא בדף אחר.

נקודות החיתוך האלה מתארות רמה רצויה באוכלוסייה, לא אבחנה. אותו קונצנזוס מציין ש-LDL מעל 190 mg/dL יכול להיות סימן לצורה תורשתית של כולסטרול גבוה, וזו אחת הסיבות שההיסטוריה המשפחתית שייכת לשיחה.

מתי לדאוג מפרופיל שומנים

יש כמה מספרים שחשובים בפני עצמם, לא משנה איך נראה שאר הסיכון. אלה מצדיקים שיחה ישירה עם הרופא ולא המתנה לביקור השגרתי הבא.

  1. LDL של 190 mg/dL ומעלהנחשב חמור: ההנחיה האמריקאית מתחילה סטטין בעוצמה גבוהה בלי לחשב סיכון קודם.
  2. LDL של 160 עד 189 mg/dLנספר כגורם שמחזק את ההחלטה לטפל כשהסיכון הכולל גבולי.
  3. טריגליצרידים של 175 mg/dL ומעלהגורם שמעלה סיכון כשהם גבוהים לאורך זמן; מעל 880 mg/dL החשש הוא דלקת לבלב, וזה מחייב הפניה מהירה.
  4. Lp(a) של 50 mg/dL ומעלהלא נכלל בפרופיל רגיל, אבל מעלה סיכון כשהוא נמדד ולא מושפע מאוכל. מכבי מציינת שלעתים מספיק לבדוק אותו פעם אחת בחיים, בעיקר כשיש מחלת לב מוקדמת במשפחה.

מה פרופיל שומנים לא מספר

הוא לא מודד את מצב העורקים. הוא מודד חומרים שלאורך שנים תורמים למצב הזה. בדיקה אחת היא נקודה אחת על קו, שמתחיל לומר משהו רק כשיש כמה נקודות.

והוא לא אומר דבר על שאר הסיכון הלבבי: לחץ דם, עישון, סוכרת, היסטוריה משפחתית וגיל, שלכל אחד מהם משקל שאף שורת שומנים לא מראה. זו בדיוק הסיבה שיעד ה-LDL הוא אישי.

כל כמה זמן לבדוק

מכבי ממליצה על בדיקה לגברים מגיל 35 ולנשים מגיל 45, פעם בחמש שנים. למי שנמצא בסיכון למחלות לב או שבמשפחתו יש שומנים גבוהים, פעם בשנה מגיל 20, ומגיל 65 אפשר פעם בשנה. במכבי התוצאות מגיעות תוך יום עבודה אחד. מי שמטופל או שיש לו גורמי סיכון נוספים מקבל מהרופא קצב אחר, ושמירה על אותה מעבדה מקלה לקרוא את המגמה.