כמה זמן לפני בדיקת דם אסור לעשן? כל הצום, ומה העישון כבר שינה

התשובה הקצרה

לא בזמן צום: מכבי מונה את העישון בין הדברים שלא עושים כשצמים לפני בדיקת דם, יחד עם מסטיק ופעילות גופנית מאומצת. לכל בדיקת דם אחרת, הבחירה הפשוטה היא לחכות עם הסיגריה לאחרי לקיחת הדם, כי גם סיגריה טרייה וגם עישון קבוע משנים את תגובת הגוף.

הנקודה הגדולה יותר היא זו שאף אחד לא מזכיר. אצל מי שמעשן באופן קבוע, כמה שורות בתוצאות כבר גבוהות יותר מאשר אצל לא מעשנים, וזו לא טעות. הסיגריה שלפני הבדיקה משנה פחות ממה ששנים של עישון כבר עשו לערכי הבסיס.

אפשר לעשן שעתיים לפני בדיקת דם?

תלוי אם הבדיקה דורשת צום. לבדיקות שגרתיות שנלקחות בלי צום אין מספר רשמי, ולכן ההנחיה של המעבדה שלכם היא זו שקובעת.

הסיבה לזהירות אינה שסיגריה אחת הורסת ספירת דם. מומחי מעבדה מונים גם עישון חד וגם עישון כרוני בין הגורמים שמשנים את מצב הגוף סביב ארוחה, ודגימה בצום אמורה לתפוס את המצב הבסיסי שלכם, לא את הסיגריה האחרונה.

סיגריה אלקטרונית, טבק מחומם ונרגילה

רוב ההנחיות מדברות על עישון ואומרות מעט על סיגריות אלקטרוניות, טבק מחומם או נרגילה. הקריאה הזהירה היא להתייחס אליהם באותה דרך בזמן צום, כי הניקוטין הוא המשותף להם ולסיגריה, ולשאול את המעבדה אם ההפניה היא לבדיקה מיוחדת.

מי שמשתמש בהם באופן קבוע כדאי שיזכיר זאת לצד העישון, מאותה סיבה שמזכירים סיגריות: זה הקשר חשוב למי שקורא את התוצאות.

מה עישון קבוע עושה לספירת הדם

זה החלק שמפתיע אנשים כשהם קוראים את התוצאות של עצמם. כשמשווים מעשנים בריאים ללא מעשנים, מוצאים אצל המעשנים ספירת תאים לבנים גבוהה יותר, המוגלובין גבוה יותר, המטוקריט גבוה יותר ונפח כדורית ממוצע גדול יותר.

ההשפעה גדלה עם כמות העישון. כשחילקו מעשנים לפי עוצמת העישון, אצל המעשנים הכבדים נמצאו ספירות גבוהות יותר של תאים אדומים ולבנים, עם עלייה בולטת בנויטרופילים, לצד פרופיל שומנים פחות טוב: כולסטרול כללי, טריגליצרידים ו-LDL גבוהים יותר ו-HDL נמוך יותר.

בקצה, מרפאה המטולוגית אמריקאית עקבה אחרי 40 מבוגרים שספירת התאים הלבנים שלהם הייתה גבוהה באופן קבוע, ושהסיבה לכך נמצאה בעישון אחרי ששללו סיבות אחרות. כמעט אצל כולם הנויטרופילים היו גבוהים, ולעיתים קרובות גם סוגים אחרים של תאים לבנים.

כך שמעשן יכול להגיע עם ספירת תאים לבנים מסומנת כגבוהה בלי שום זיהום. הסימון מדויק; האזעקה אולי לא. הרופא קורא את השורה הזו כשהוא יודע שאתם מעשנים, או שהוא צריך לדעת. גם מכבי מונה את העישון בין הסיבות ל-GGT גבוה.

האם עישון משפיע על המוגלובין מסוכרר?

מעט, כן. בניתוח משולב של כ-35,000 מבוגרים בלי סוכרת ידועה, אצל מעשנים פעילים ה-HbA1c היה גבוה ב-0.10 נקודות אחוז מאשר אצל מי שמעולם לא עישן, בעוד שהסוכר בצום שלהם לא היה שונה, והסוכר שעתיים אחרי משקה סוכר היה נמוך יותר.

ההבדל קטן לאדם אחד, אבל הוא קרוב לקווי האבחנה. החוקרים מציינים שהוא משנה את הסיכוי של מעשן לקבל אבחנה של סוכרת, לפי הבדיקה שבה משתמשים. אם ה-HbA1c שלכם גבולי ואתם מעשנים, כדאי להעלות את זה מול הרופא.

האם רופא יכול לדעת מבדיקת דם שגרתית שאתם מעשנים?

לא ישירות. אף שורה בספירת דם רגילה או בבדיקת כימיה לא מודדת ניקוטין. זה נעשה רק כשמזמינים בדיקה ייעודית לכך.

אבל העישון משאיר טביעות אצבע בשורות שכן נמדדות: ספירת תאים לבנים גבוהה יותר, המוגלובין גבוה יותר, פרופיל שומנים שזז לכיוון הלא נכון. לכן כדאי לומר שאתם מעשנים, ובערך כמה. זו לא הודאה; זה הקשר שמשנה את האופן שבו קוראים שורה.

אותו דבר נכון כשקוראים את התוצאות לבד. טווחי ייחוס נבנים מאנשים בריאים, וגם אז כאחד מכל 20 אנשים בריאים נמצא מחוץ להם. סימון בספירת התאים הלבנים של מעשן הוא השוואה לאנשים שרובם לא עשו את מה שאתם עושים.

אחרי הפסקת עישון: כמה מהר המספרים זזים

חלק מהערכים האלה חוזרים לאורך שבועות עד חודשים, לא ימים. בסדרת המטופלים שהוזכרה למעלה, ספירת התאים הלבנים ירדה אחרי הפחתה או הפסקה, עם חציון של 8 שבועות עד שהירידה נראתה, ובטווח של 2 עד 49 שבועות.

במחקר אמריקאי שעקב אחרי מעשנים בניסיון גמילה, מי שעדיין לא עישן אחרי שנה היה עם ספירת תאים לבנים נמוכה יותר ממי שהמשיך לעשן, למרות שעלה מעט במשקל.

המשמעות היא גם שאין שום רווח בדילוג על סיגריות ליומיים כדי שתוצאה תיראה טוב יותר. את בוקר הבדיקה כדאי לכבד; יומיים אינם אסטרטגיה. אם בדיקה עוקבת אחרי ההתקדמות שלכם, השוו אותה לבדיקה הקודמת שלכם ולא לטווח המודפס.